סרטונים שעושים עבודה.

עובדים זרקו קרטונים שלמים למכולת פסולת הבניין. קרטון שלם הוא בעיקר אוויר, ולכן המכולה התמלאה מהר, וכל פינוי שלה עולה הרבה יותר מפינוי הפחים הירוקים. היה צריך להעביר את המסר בלי להטיף ובלי לשעמם.

הפכנו את הקרטון לדמות עם עיניים, שנתפסת "על חם" בדרך למכולה. אחר כך הסברנו את הפתרון בשני צעדים: חותכים ומקפלים, וזורקים לפח הירוק. מי שאין לו זמן מניח את הקרטון ליד המכולה, לא בתוכה. הסרטון נסגר בהשוואה פשוטה: פח ירוק זול, מכולה יקרה.

כל מילה חשובה קופצת על המסך ברגע שהיא נאמרת, כך שהמסר עובר גם בלי סאונד, בקבוצת הוואטסאפ של העובדים. הקריינות היא של העובד שאחראי על הנושא בחברה, ולכן היא נשמעת אמינה ולא כמו פרסומת.

המציאון היא קהילה בשרון שבה מוסרים ומוצאים חפצים, בחינם או בזול. כדי שאנשים יצטרפו, הם צריכים להבין תוך כמה שניות מה זה ולמה זה שווה להם, לפני שהם ממשיכים לגלול.

סיפור קצר בסגנון של שרטוט תכנון: עוברים דירה, יש בבית חפצים שכבר לא בשימוש, ובסוף כמעט זורקים אותם. "רגע!" זכוכית מגדלת מוצאת את מי שמחפש בדיוק את זה, ומפה של השרון מחברת בין בית לבית. הסיום: "במקום לזרוק, עושים חסד", ואז מסך הצטרפות עם מספר טלפון.

הצופה מזהה את עצמו כבר בשנייה הראשונה ("עוברים דירה?"), והסרטון לא נגמר בלי צעד ברור: לשלוח הודעה ולהצטרף.

קשה לשכנע מישהו להצטרף לקבוצת וואטסאפ שהוא לא רואה. מי שלא מכיר את הקהילה לא יודע אם היא פעילה, ואם באמת מקבלים בה דברים.

במקום להסביר, הראינו. הסרטון מדמה את הקבוצה עצמה: הודעות נכנסות עם עגלת תינוק, ספה ומיקרוגל, בחינם או בכמה שקלים, ומיד מגיעות תגובות כמו "אני!" ו"אשמח מאוד!". אחר כך באים המסרים, "מאחד לאחד בחינם" ו"עוברים דירה? תנו לזה חיים חדשים", ובסוף מסך הצטרפות.

זה נראה בדיוק כמו המסך שהצופה מכיר מהטלפון שלו, כך שהוא מבין מיד איך זה עובד ושזה פשוט.